על החיים
אני קמה משנת צהריים כבדה וקצרה מדי כשאני עדיין מותשת, מתדלקת את עצמי בקפה ובפרוסה מהעוגה שהכין בן הזוג שלי (בקפאין, בסוכר ובאהבה) ומזנקת לתוך הכתיבה של הפוסט הזה מהר בבת אחת, לפני שמשהו…
→ לארכיון המלא
עוד פוסטים
מחשבות
כל הפוסטים בקטגוריה, מהחדש לישן
שיחת דהרמה קצרה לבוקר יום כיפור
גיל אשד ואני לימדנו בערב יום כיפור יום תרגול וירטואלי של שלוש שעות תחת הכותרת חשבון נפש, שהעברתי בו שיחת דהרמה קצרה, ואני מצרפת כאן את הטיוטה הכתובה שלה (אפשר גם להקשיב להקלטה). זה…
אלול
מטריצת החלימה החברתית האחרונה של השנה נקבעה לראש חודש אלול, בשמונה בערב. הלכתי ברגל בדרך קצת עוקפת, שהחלק האחרון שלה עובר בתוך הוואדי של האלון הגדול. לא יוצא לי הרבה להסתובב בוואדי עכשיו, בקיץ. היה…
יומיום/עבודה/כסף/שייכות
הייתה תקופה לא קצרה, בחורף האחרון, לפני ואחרי המלחמה עם איראן, שבה מה שעשיתי כל יום בשעות העבודה שלי היה לכתוב, ורוב מה שממש הצלחתי לכתוב מההתחלה ועד הסוף היה פוסטים לסבסטק. אבל מה…
תיאוריית הסל של הספרות / אורסולה לה גווין
תרגום שלי למאמר קצר ומבריק של לה גווין על ציד ממותות בחנית לעומת ליקוט שיבולת שועל בסל כשני מודלים לאנושיות ולסיפור סיפורים
ארבע אינטגרציות
על מטריצות חלימה חברתית פואטית, נוכחות בפלסטין ולימודי ערבית כשלושה סוגי אינטגרציה בין האישי והפוליטי. ויש גם סוג רביעי
השמיים שבינינו
על "השמיים שבתוכי" של אתי הילסום ו"אתי" של חגי לוי
פרגמנטים על אי-שפיות ועל הרצון הטוב
"יש איזו תנועה שאני מנסה לעשות לפעמים כשאני לא שפויה. זה כמו כשאיבדת משהו שאת צריכה, ואת מחפשת אותו בקדחתנות בכל מקום ולא מוצאת, ואז לפעמים מגיע רגע שאת עוצרת, ואיכשהו לראשונה באמת שואלת…
אינטגרציה
ניסיון להבין את האי-השפיות הפוליטית שלי, ואולי גם שלך, כחוסר הבנה של הנון-דואליות (שאיננה זהות) בין האישי והפוליטי. התכוונתי להגיע לחלימה חברתית, לימודי ערבית ונוכחות מגינה אבל הגעתי רק עד ר"ד לאינג
טראומה, חוסן, ?
ניתוח שיח מאולתר ומחשבות חצי מעשיות בעקבותיו
השתיקות שלנו לא יגנו עלינו
"השתיקות שלי לא הגנו עליי. השתיקה שלך לא תגן עלייך. לְמה אין לך עדיין מילים? מה את.ה צריכ.ה לומר?" (אודרי לורד שואלת, ואני מנסה להתחיל לענות)
שבת בדיר איסתיא
ביום חמישי קרה לאנשים בדיר איסתיא משהו מפחיד שמעולם לא קרה שם קודם. בשבת באנו כמה חברים לבקר ולחזק. ביום ראשון אותו דבר קרה שוב.
לחיות ולפעול, אוקטובר 2024
איך להיות ישראלי.ת פטריוט.ית עכשיו?
לראות, להרגיש, לפעול – קולות דהרמיים מקומיים על המלחמה
מבחר טקסטים של מתרגלי.ות דהרמה בני.ות המקום והזמן הזה: איך לראות את המציאות בצלילות, להרגיש את הכאב שבה, ולפעול היטב מתוכה וביחס אליה.
לחיות ולפעול – חלק ראשון
התחלה של ניסיון להבין איך לחיות ולפעול כאן בזמן הנורא הזה כבני ובנות אדם
מבחר מדיטציות מוקלטות לזמן הזה
מבחר מדיטציות מוקלטות מהתקופה הזאת, באורכים שונים וסגנונות שונים, שמכוונות להפחתת הסבל ושורשי הסבל, ולהשתרשות בתוך הטוב והרצון בטוב
מה האהבה מבקשת מאיתנו עכשיו – טארה בראך
"האכפתיות שלנו, לא הפחד או הכעס, היא זו שיכולה להדריך אותנו ולעזור למי שאנחנו להתבטא בפעולה נכונה. והכרחי שנפעל." תרגום למאמר קצר של טארה בראך על עזה וישראל
ונתנה תוקף
פרגמנט על מעברים בין עולמות שמתחיל בשלדג כחול ונגמר בתפילה ליום הכיפורים
כמה מחשבות על בודהיזם ופמיניזם
הדהרמה והפמיניזם הן שתי צורות חוכמה ששואפות לשחרור אישי וקולקטיבי, אבל לא באותו אופן. לכל אחת מהן יש הרבה מה ללמוד מהאחרת וכדאי לנו לקחת חלק בלימוד הזה.
כמה מחשבות על איפה אנחנו ומה לעשות עכשיו
שום דבר עוד לא נגמר ולא עומד להיגמר; גם לשמוח בהישגים וגם לרצות עוד; שני הקולות של תומכי הרפורמה; ועוד תריסר מחשבות קצרות על הרגע הפוליטי הנוכחי
שני דימויים
1.עברה שנה מהרגע שהתאהבתי בלימוד של רוב ועד שהגעתי סוף סוף לריטריט שלו. בערב הראשון, כשנגמר הלו"ז, נשארתי עוד הרבה באולם המדיטציה. אני לא עושה את זה בדרך כלל, אני מהמתעוררות מוקדם בבוקר, אבל…
מבחר מדיטציות מוקלטות
"לפתוח בתוך החוויה הרגילה של העולם הזה שערים אל חוויות אפשריות אחרות". מבחר מדיטציות מוקלטות בסגנונות שונים, בהשראת הלימוד של רוב ברבאה, למתחילות ולמתקדמות
תרגול, אמון
מחשבות בעקבות חודשיים של הנחיית מדיטציה, על סוגים שונים של אמון בתרגול, ועל למה לתרגל בכלל
לשם ובחזרה
"יום חם מאוד. אני קמה מהמדיטציה, ומנערת מעל רגלי את כל הנמלים לפני שאטבול בנהר. אין ולא יכולים להיות חיים מאושרים יותר." קצת על החזרה משנה של ריטריט, ושלוש הזמנות פתוחות לתרגול יחד
מתנה לחג שני: מבואות לדהרמה של רוב ברבאה
אולם כניסה מלא דלתות - מבחר מהשיחות הטובות ביותר של רוב ברבאה, מחולקות לפי תחומים, עם הסברים והמלצות לתרגול נוסף
בחירות
כשאת קוראת חדשות זה יכול להיראות כאילו הבעיה פה היא חמדנות, או שנאה. אבל שורש הבעיה הוא התעתוע. ובכל מעשה של עמידה נגד התעתוע יש ערך.
עוד דימויים מהנהר
אסופת דימויים מתוך שמונה שבועות של תרגול סולמייקינג בירדן ההררי, המשך ל"דימויים מהנהר" שפורסם כאן באוגוסט
על מקום הימצאנו
מחשבות על הרומן היפה "על מקום הימצאה" ועל רדיקליות ספרותית, וגם על הדינמיקה של מערכות יחסים מתעתעות, על הנורמות החברתיות שמאפשרות אותן, ועל הדרך של כולנו החוצה
דרך האי-היאחזות
שיחת דהרמה מתורגמת של רוב ברבאה, שפורשת בצורה תמציתית את הגישה שלו לתרגול ריקות, ולכן יכולה להיות הקדמה מצוינת או תוספת תומכת מצוינת לקריאה ב"ראייה שמשחררת"
דיוקן עצמי בין ריטריטים
דיוקן של מישהי, לא בדיוק נזירה, לא בדיוק לא-נזירה, ששוהה כמה שבועות בעיר בין ריטריטים ארוכים, דרך שני פוסטים שהעליתי לפייסבוק ואחד שעדיין לא
ראייה שמשחררת, פרק ראשון
בשעה טובה יצא לאור התרגום העברי ל"ראייה שמשחררת", ספר הדהרמה המופתי (והיחיד) של רוב ברבאה ז"ל. הפרק הראשון מתוכו מובא כאן לקריאה חופשית.
מבחר שירים של נזירות בודהיסטיות קדומות
"הגשמתי שחרור, / הבטתי במראת הדהמה. / הוצאתי את החץ, / הנחתי את המשא, / השלמתי את המשימה. / אני, הנזירה קיסה גוטמי, / בלב חופשי באמת, / אמרתי זאת."
דימויים מהנהר
אסופת דימויים מתוך כמה שבועות של תרגול סולמייקינג בירדן ההררי
ארבע מחשבות קצרות על סיפור של כמעט אונס
"אלימות מינית היא גיהינום עבור כל המעורבים בה. לא מבחינת כמות הסבל, אלא מבחינת סוג העולם שאת/ה חי/ה בו ברגע מסוים."
איך לתרגל עם המוות ועם ההתקרבות למוות
שני פרקים מתורגמים מתוך אחת משיחות הדהרמה האחרונות שרוב ברבאה פרסם לפני מותו, על התרגול עם המוות
מתנה לחג: מדריך לריטריטים המוקלטים של רוב ברבאה
מדריך לארץ הפלאות שהיא הדהרמה של רוב ברבאה, מתנה לימים האלה ולימים אחרים
אמביוולנטיות
על עבודה מיומנת עם אמביוולנטיות במין, ועל אינסוף שיכול להיפתח. פוסט אחרון בסדרה
בסיס בטוח לדרך פתוחה
סביבה פנימית וחיצונית בטוחה יכולה לאפשר לחוויות חדשות של טוב להיפתח בפנינו. אפשר ליצור סביבה כזאת דרך ההתכוונות היסודית לעשות במין רק את מה ששתינו ממש רוצות כרגע. פוסט חמישי בסדרה
תולדות הקינקיות 1
התפיסה המקובלת של אלימות מינית בתור דבר חתרני ורדיקלי היא-היא שמאפשרת לה להתייצב מחדש פעם אחר פעם בלב המיינסטרים, ולמחוק מהשיח את זכר קיומן של אפשרויות מיניות אחרות. פוסט רביעי בסדרה
האלה שאין לה שם
יש אלוהות צללים שכולנו זובחות לה וכופרות בה בהסתר, גם מפני עצמנו: האישה שהתשוקה שלה היא לא תגובה לתשוקה גברית – האישה שרוצה מיוזמתה, האישה שרוצה בלי שירצו אותה, האישה שרוצה יותר מדי.
המיתוס על מקור התשוקה הגברית והנשית
"המיתוס הזה גורם נזק מסוג אחד, כשהוא מאפשר ומעודד תשוקה גברית שלא ניזונה בשום דרך מהתשוקה של האישה, ונזק מסוג אחר, כשהוא מונע מהתשוקה הנשית לחיות חיים עצמאיים ומכפיף אותה לתשוקה הגברית."
הקדמה לדבר מה
הקדמה קצרצרה למסע ארוך, ושבע היפותזות על מיניות ועל תשוקה
לראות את הדינמיקה המתעתעת של הכוח
על צורת ראיה משחררת שאפשר לתרגל בעזרת המאמר המופתי של סימון וייל, "האיליאדה או שירת הכוח"
המכשפה הטובה מהמד"ב
"אורסולה לה גווין משתמשת במצב התודעתי הקצת אחר שספרות פנטסיה יודעת לחולל כדי לאפשר טרנספורמציה תודעתית שחורגת מגבולותיו". מילות אהבה במלאת שנה למותה
With a Promise of Instant Affinities
שיחת עומק על תשוקה וסובייקטיביות עם הספר והסרט הנפלא "קרא לי בשמך", וקצת גם עם ג'סיקה בנג'מין
ליפול ולקום, פעם אחרי פעם
המלצה לשבוע הספר: "גם קופים נופלים מעצים", הספר היפה ויוצא הדופן של מעיין רוגל. פוסט ראשון בסדרה של שיחות עם ספרים
15/5/18
[ללא תקציר]
הספרים שאני אוהבת
נסיון לנסח מה סוג הפרוזה שאני אוהבת ממש, שלא מתחפש למניפסט על מה זאת ספרות טובה באופן כללי ואובייקטיבי (אולי רק מתאפר קצת סביב העיניים)
אני קצת רוצה ילדים
ומעולם לא נתקלתי בטקסט שמנסח עמדה דומה. להלן הניסיון שלי לנסח אותה, ולהרהר בה ובעקבותיה.
הארגונאוטים
מבחר פרגמנטים מתורגמים מתוך "הארגונאוטים" של מגי נלסון, ממואר שנע בחופשיות בין פרוזה ותיאוריה ונוגע במגוון נושאים מהותיים בברק ובאלגנטיות