ונתנה תוקף
פרגמנט על מעברים בין עולמות שמתחיל בשלדג כחול ונגמר בתפילה ליום הכיפורים
מפתחות באוויר
"זו אגדה. אנשים עומדים בשלג הקל היורד. משהו מבריק, רועד, מצטלטל בדנדון כסוף." תרגום לסיפור קצר של אורסולה לה גווין על מחאה ומאבק, על כוח ועל חירות.
שתי הערות מתורגמות על טבע העצמי והשפה
ארוכות הן המנהרות שנחפרו. ארוך מהן הלא-נחפר. אף מנהרה לא מגיעה אל קצה הלא-נחפר. הלא-נחפר נמשך הלאה ממה שביכולתנו ללכת בעשרה ימים [כלומר, עד אינסוף]. הלל!
שני דימויים
1.עברה שנה מהרגע שהתאהבתי בלימוד של רוב ועד שהגעתי סוף סוף לריטריט שלו. בערב הראשון, כשנגמר הלו"ז, נשארתי עוד הרבה באולם המדיטציה. אני לא עושה את זה בדרך כלל, אני מהמתעוררות מוקדם בבוקר, אבל הנשמה עלתה על גדותיה וביקשה. ישבנו כמה אנשים והלילה העמיק ואחת אחת יצאו עד שנשארתי לבד באולם הגדול, הדומם. בסוף גם […]
אגם החלב
"העיר הקטנה שוכנת על גדת אגם עמוק, צלול, מוקף אדמת בתה ויער. במשך הלילה מצטברים על פני האגם בהדרגה ערפילים לבנים, עד שלקראת עלות השחר הוא מכוסה כולו בערפל. כשקרני השמש הראשונות מאירות אותו הוא מבהיק בלובן, כאגם של חלב. לכן הוא קרוי אגם החלב."
פרגמנט מתוך "ספר החזיונות", יצירה בכתובים
ציפור | סיפור קצר של מרי אוליבר
"בוקר אחד בדצמבר, לפני שנים רבות, הבאתי שחף שחור-גב צעיר ופצוע הביתה מהחוף." סיפור קצר מתורגם של מרי אוליבר על חיים ומוות ואהבה
עוד דימויים מהנהר
אסופת דימויים מתוך שמונה שבועות של תרגול סולמייקינג בירדן ההררי, המשך ל"דימויים מהנהר" שפורסם כאן באוגוסט
דיוקן עצמי בין ריטריטים
דיוקן של מישהי, לא בדיוק נזירה, לא בדיוק לא-נזירה, ששוהה כמה שבועות בעיר בין ריטריטים ארוכים, דרך שני פוסטים שהעליתי לפייסבוק ואחד שעדיין לא
9/11/2016
התעוררתי מוקדם ונזכרתי שכבר יש באינטרנט תוצאות מהבחירות בארצות הברית, אבל חזרתי לישון וחלמתי שאני מתחבקת עם גבר גדול עם שיער ארוך.
דימויים מהנהר
אסופת דימויים מתוך כמה שבועות של תרגול סולמייקינג בירדן ההררי
הארגונאוטים
מבחר פרגמנטים מתורגמים מתוך "הארגונאוטים" של מגי נלסון, ממואר שנע בחופשיות בין פרוזה ותיאוריה ונוגע במגוון נושאים מהותיים בברק ובאלגנטיות
השאלה
מה היית עושה, אילו היית מגלה שנותרה לך רק חצי שנה לחיות?
השאלה הזאת, שעולה על דעתו של גיבור הסיפור "השאלה" בשעת צהריים מנומנמת על הדשא באוניברסיטה, ממשיכה ללוות אותו לאורך שנים רבות. עד שיום אחד – – –
אלף בית
כמה עשורים לתוך עידן החלל, האנושות נרעשת לגלות חיים אינטיליגנטיים בכוכב אחר, קרוב. אבל הסערה האמיתית מתחילה קצת אחר כך, כשמתברר שאחת התרבויות המינוריות בכוכב האחר כותבת באותיות עבריות. שלד לסיפור אפשרי
אוצר הצל והאור
צורה נסיונית של יצירה שיתופית בפרוזה: מבחר סיפורים קצרצרים של חודורובסקי שהצמיחו סופים חדשים במהלך התרגום לעברית.
שנה אחת של חלומות
"איש אחד חטף אותי וחתך לי את קצות-האצבעות של יד אחת, את הפרק העליון בכל אצבע." מבחר חלומות שנחלמו בתודעה אחת לאורך שנה אחת בדיוק.
שלושנים של שאלותשובות
עם אבנר עמית
שאלה: מהי חדוות ההמתנה?
תשובה: לשבלול יש אוזן ובתוכה שבלול
עם אבנר עמית
[האויר חם וצלול והים גם]
"הכלב מתנער ויוצא מהמים. הוא ענק. ברור שהוא אלוהות בצורת כלב או לפחות כלב מדבר."
[מישהי עמדה וצחקה בתור לכרטיס רכבת]
"מישהי עמדה וצחקה בתור לכרטיס רכבת ומישהו שמיהר אמר סליחה, גברת, את מעכבת את התור, ואימא שלי שאלה, לפחות תגידי מה מצחיק? אבל זו שצחקה לא רצתה או לא הצליחה להסביר." סיפור קצר
שישה שלדי סיפורים
מורה רוחנית נוהגת לתת לעצמה באחת המדיטציות היומיות זמן חופשי לאנטי-מדיטציה, בני זוג שמודאגים מזה שלאחרונה הם שוכבים פחות מפעם נמצאים יחד במיטה: שישה רעיונות לסיפורים אפשריים
היומן הישן, 17.8.2006 | קטע מתוך "הלא בלתי אפשרי"
"הוא ביטל, כמובן. ידעתי שיבטל הפעם. משהו בי כבר ניתח עד תום את הקצב הפנימי של הריקוד שלו, שברובד חיצוני יותר הוא כל-כך בלתי מובן לי." פתיחת הרומן "הלא בלתי אפשרי"
[לילה] | קטע מתוך "הלא בלתי אפשרי"
"על כרי הדשא של הגן הירוק ישנים חדי הקרן, חולמים חלומות של געגועים אל נסיכתם הנעדרת." קטע שירד בעריכה מתוך "יומן המסעות של הנסיכה גליה כשיצאה להציל את היער שלה מהאש הגדולה", החלק הרביעי של הרומן "הלא בלתי אפשרי"
פורטרט מספר חמש | קטע מתוך "הלא בלתי אפשרי"
"היה היה נער שחי בעל כורחו חיים כפולים." סיפור קצר, שהוא גם אחת הרשומות האחרונות בחלק החמישי והאחרון של הרומן "הלא בלתי אפשרי"
ההריון
אישה וגבר נמצאים מזה שנה ביחסים בווליום גבוה והמחזור של האישה מאחר. אפשרות ההריון הופכת לדבר שקורה ובעקבותיו קורים דברים אחרים. שלד לסיפור אפשרי
[והנה אלוהים]
"והכל רוקד. סביב סביב על הספסלים יושבים ההרים הגדולים, שולחים את ידיהם החומות אל קערות הפופקורן. והימים, נמרחים כחולים על מושביהם, שותים בקש." פרגמנט מן ההימלאיה
[איש אחד, נקרא לו המינגווי]
"יש תנועות מסויימות שאנחנו עושים מתוך כבוד לדברים שאולי היינו מעדיפים לחדול מלכבד אותם. אלים עתיקים עוד מסתובבים בינינו בלתי נראים או נראים, עם מקל ותיק גדול של בד, מוציאים נדבות מעומק כיסים שחשבנו ריקים בתוך מעילי נפשנו התלויים בארונות אפלים עד החורף" פרגמנט/סיפור
כרי עשב
"העולם מחוויר לפני שיאפיל. אולי עלי לנטוש, עלי לנטוש, צורחים עופות היער בנפשי, בא הזמן, בער הזמן, עבר הזמן. עזבי את זה עכשיו. חזרי עכשיו אל תוך הזמן הזה. שלושה שחפים מיטלטלים בלי נוע על פני המים. האקליפטוסים צומחים בלי נוע מתוך האדמה." פואמה בפרוזה
שלוש שיחות עם קלברבוט
קלברבוט: אני המכונה.
קרן שפי: אני המכונה.
קלברבוט: אני שמח שאנחנו מבינים זה את זה.
האישה שהפכה להיות בלתי נראית
"אישה אחת, שיום אחד נמאס לה מהמבטים השופטים הבלתי פוסקים של החברה על הגוף ועל סיפור-החיים, מהאופן שבו הם מיישרים (מעקמים) אותך כל הזמן, מתפללת לפני השינה לאלוהים להפוך בלתי-נראית. ותפילתה נענית." שלד לסיפור אפשרי