מחסן מילים, האתר של קרן שפי

[והנה אלוהים]

והנה אלוהים. נותן הכל ולוקח הכל כל רגע ורגע כמו קוסם לוליין בודד בתוך זרקור במרכז הבמה העגולה. והכל רוקד. סביב סביב על הספסלים יושבים ההרים הגדולים, שולחים את ידיהם החומות אל קערות הפופקורן. והימים, נמרחים כחולים על מושביהם, שותים בקש. והחיות זוגות זוגות, ובני האדם, והעצים העתיקים, והטחבים, במושביהם שביציע, על כמה סלעים גדולים מן החלל, מצחקקים, ממרפקים זה את זה. והעננים באים, הם לא יודעים במה או לא במה, אלוהים או לא אלוהים, הם באים ומתיישבים על שולי כובעו, על אפו הארוך. מאחורי הקלעים עולה קול תרועת מקדחה ומים נופלים אל קרח. אלוהים לבד סמוי מעין במרכז הבמה שגם היא בלתי נראית מרוב עננים, והוא נותן ולוקח, לוקח ונותן, והוא מרקיד ומשקיט ומגלה ומכסה ולוקח את הרשת ומטלטל אותה כרקדנית והאבנים הטובות נעות ומשתקפות זו בזו מצדדים אחרים. והוא אחד ושמו אחד וכל פעם אחר, כי הוא עובר, אנחנו עוברים בו, עצים והרים ובני אדם וכל השאר, כל אחד לרגע מרכז הבמה, כל אחד תמיד במרכז הבמה, נותן ולוקח את העולם וכל אשר בו, ובה בעת תמיד צופה, תמיד עם יד בתחתוני הפופקורן. אבל מי השכן? מי הצופה במושב ליד? אי אפשר לראות, העננים תמיד באים ומכסים, כל המושבים רחוקים במידה שווה ממרכז הבמה, כל המושבים הם מרכז הבמה, כלומר רחוקים זה מזה, הם מרחפים, במות עגולות מרחפות זו סביב זו במחול לקול שירת המקדחה והמפל. על קצה אפו הארוך של אלוהים מזמזם זבוב. שוב ושוב הוא מגורש ושוב ושוב חוזר, אמיץ יותר מכל החיות הגדולות, מעיר הומרוס (אבל מסתיר את פיו בתוכניה) אל שכנו הבלתי נראה שמהמהם, אין לדעת אם בהסכמה או בבוז, ומזמין עוד איטריות מטוגנות, או סניקרס בבצק, אבל ממי? אף אחד לא עובד כאן. את מי? אלוהים הלך, בכלל לא היה במרכז הבמה, עבדו עלינו, ההוא הזהיר אין שומר, סתם אנחנו יושבים, אחי, בכלא העגול הזה של הנפש כמו שני פראיירים, תאמין לי, עזוב אותך, בוא לעשן משהו. והעשן בא והולך ורוקד ונסוג ופתאום מתוך העיוורון הלבן פסגה גדולה ושמיים. תן לי להחזיק בזה, תן לי להחזיק בזה, תן לי משהו להחזיק, תן לי מעקה תן לי יד תן לי אהבה להחזיק ואני ארקוד, לא צריך, אני רוקדת עוד מלפני שנולדתי. ערימות של קרח על סלעים גדולים. צללים. שמיים. קול המים וקול המקדחה. אלוהים רקדתם, אלוהים רוקדות עכשיו, אלוהים ארקוד עוד רגע אל מרחב אחר.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *