האלה שאין לה שם
יש אלוהות צללים שכולנו זובחות לה וכופרות בה בהסתר, גם מפני עצמנו: האישה שהתשוקה שלה היא לא תגובה לתשוקה גברית – האישה שרוצה מיוזמתה, האישה שרוצה בלי שירצו אותה, האישה שרוצה יותר מדי.
תגית: שרלוט ברונטה
הספרים שאני אוהבת
נסיון לנסח מה סוג הפרוזה שאני אוהבת ממש, שלא מתחפש למניפסט על מה זאת ספרות טובה באופן כללי ואובייקטיבי (אולי רק מתאפר קצת סביב העיניים)
צוֹמָסָךְ
לילה אחד ישנתי עשר שעות, חלמתי על כל היבט והיבט של חיי, והתעוררתי עם ההכרה העמוקה שאני צריכה לעשות צום מהמסך. לא תאמינו מה קרה אחר כך
דיבור פסימי על דיבור
"אם כן: בשביל דיאלוג דרוש גבול. הנמען הדמיוני צריך להיות ייצוג טוב מספיק של הנמען האמיתי אבל לא טוב מדי. אם כן: איפה הגבול?"
בעניין מהימנותה המפוקפקת של לוסי סנואו
איך שרלוט ברונטה מצליחה להציב את לוסי סנואו, גיבורת הרומן המופתי שלה "וילט", בעמדת כוח ייחודית וחתרנית ביחס לקורא שלה, ומה אפשר ללמוד מזה על היחסים בין דיבור ועולם, בין קורא ומחבר ומספר ודמות,…