טראומה, חוסן, ?
ניתוח שיח מאולתר ומחשבות חצי מעשיות בעקבותיו
השתיקות שלנו לא יגנו עלינו
"השתיקות שלי לא הגנו עליי. השתיקה שלך לא תגן עלייך. לְמה אין לך עדיין מילים? מה את.ה צריכ.ה לומר?" (אודרי לורד שואלת, ואני מנסה להתחיל לענות)
על חלוקת סיכונים הוגנת בסקס ובכלל
יש כיום אי-שוויון עמוק וסמוי במידה שבה סקס הטרוסקסואלי הוא מסוכן עבור גברים ועבור נשים. למה המחשבה על חלוקה שוויונית יותר של הסיכון מקוממת אותנו כל כך? ומה יקרה אם נחשוב אותה בכל זאת?
טעות היא לא משהו שהיה אפשר לדעת מראש שהוא טעות
"לבו של הרומן הזה הוא בעובדה, שאף אדם ברומן הזה לא מצליח למנוע מפיוטר סטפנוביץ' לשתות אצלו תה באריכות ובהנאה ובחוצפה אכזרית בזמן שהאדם משתגע." על "שדים" של דוסטוייבסקי
מלנכוליה
"הדבר הגדול באמת שאמנות נרטיבית יכולה לעשות הוא לשחק בהצלחה את המשחק של אנה וולף מ”מחברת הזהב”: להראות בו זמנית את הגדול מאוד ואת הקטן מאוד, בלי לצמצם את האחד או להגדיל את האחר, אלא בהפרש האמיתי ובמלוא הממשיות שלהם." על הסרט "מלנכוליה" של לארס פון טרייר
בורגנות הזמן ובורגנות הכסף
תיאוריה פסאודו-סוציולוגית קצרה וספקולטיבית: בעוד מי שאינם שייכים לבורגנות נאלצים לכלות את כל זמנם כדי להרוויח די כדי לשרוד, ובעוד בעלי ההון האמיתיים יכולים לכלות את ימיהם בבטלה פזרנית על פני יאכטות, מטוסים וארמונות, הבורגנות הישראלית ה'רגילה' נחלקת לשניים: אלו שיכולים להרשות לעצמם לבזבז כסף, ואלו שיכולים להרשות לעצמם לבזבז זמן. בקבוצה הראשונה נמצאים עורך […]
צ'יט בחיים האמיתיים
שלוש שנים אחרי שהפסקתי לגמרי להוריד שערות גוף, כתבתי בהתרגשות על האופן שבו הבחירה הזאת, שהפחידה אותי לפני כן ונראתה לי קשה, דווקא סילקה לגמרי תחום שלם של קושי מחיי. כמו צ'יט של משחקי מחשב, רק בחיים האמיתיים.
מחשבות על סקס
החברה שאנחנו חיים בה תופסת סקס באמצעות שתי מערכות מושגים שונות. שתיהן מרגישות לנו מובנות מאליהן, אף שעבור נשים, הן סותרות זו את זו לחלוטין. הציווי הבלתי אפשרי ליישב את הסתירה הזאת, הוא חלק מהסיבה לסיכון הגבוה שנשים נמצאות בו בסקס בהסכמה, כמו גם לסיטואציות מבאסות סתם.
מה למדתי באוניברסיטה: מהלכים מותרים במדעי החברה והרוח
מה סוג הדברים שאפשר להגיד באוניברסיטה? רדוקציה של מרחב הטיעונים האפשריים במדעי החברה והרוח לצורות הניצבות ביסודם
איך לדבר על המלחמה
"השיח הציבורי בישראל מאז תחילת המלחמה בעזה מאפשר עקרונית להגיד "המלחמה רעה", ובניגוד לשיחדש מאפשר עדיין גם להגיד יותר מזה, אבל לא הרבה יותר מזה."
אלול
| 0 תגובות | ב ביקורת פוליטית, דהרמה, פרגמנטים | על ידי קרןעל הולדת הסתיו מרוחו של הקיץ, הבעיה של פרספונה, הדהרמה של בעלי.ות הבתים, והצורך בחשבון נפש