שבת בדיר איסתיא
ביום חמישי קרה לאנשים בדיר איסתיא משהו מפחיד שמעולם לא קרה שם קודם. בשבת באנו כמה חברים לבקר ולחזק. ביום ראשון אותו דבר קרה שוב.
לחיות ולפעול, אוקטובר 2024
איך להיות ישראלי.ת פטריוט.ית עכשיו?
כן, גם אתה
"השאלה היא לא אם אתה מהטובים או מהרעים. השאלה היא באלו דרכים ורגעים לקחת, אתה לוקח ותיקח חלק ברע ובאלו דרכים ורגעים לקחת, אתה לוקח ותיקח חלק בטוב."
על שני סוגים של אשמה
לאשמה יש תפקיד חיוני, כמו לכל רגש. אבל התפקיד הזה הוא ביחסים שלנו עם אנשים אחרים; ביחסים שלנו עם עצמנו היא לא רק לא-רלוונטית אלא מזיקה. אולי אפשר לעשות משהו לגבי זה
איך לחזור הביתה
"זמן החזרה ממסע ארוך הביתה הוא זמן לימינלי, זמן שבו את גם בחוץ וגם בפנים. וליתר דיוק, זמן שבו המשמעויות של חוץ ופנים מחליפות מסביבך מקומות." הפוסט האחרון, והיחיד בינתיים, בסדרה 'מדריך למטיילת העצמאית'
גם כשזה הרבה פחות מרצח
"בתוך הדיבור הקשה והחשוב שיש בימים האחרונים על רצח של נשים בידי גברים ובידי בני הזוג שלהן בפרט, הייתי רוצה להזכיר, גם לעצמי, שאלימות זוגית זה נורא גם כשזה הרבה פחות נורא מרצח."
על "הנפש הדכאונית"
ועל דיכאון וגאולה
הרהורים בעקבות סיפור של דייויד פוסטר וואלאס על שפת הדיכאון ושפת הפסיכולוגיה, על אימת הלופ שאין בו דרך החוצה, ועל הדרך החוצה
ועל דיכאון וגאולה
איך חברות יכולות לעזור
האם אפשר לעזור לחברה טובה שנמצאת בזוגיות אלימה? ואיך? למרות שאני לא לגמרי מסכימה איתו, זה טקסט חשוב בעיני. נראה לי שהוא מנסח כמה סוגים של דינמיקות נפשיות ובין-נפשיות, שבדרך כלל קשה לעצור ולהסתכל עליהן.
[בזמן האחרון יש לגוף שלי שתי אסכולות לגבי לקום בבוקר]
"אחת מתעוררת ספונטנית ומלאת אנרגיה עם אור ראשון וציוץ הציפורים, ושוב בסביבות שש וחצי, כשהאור עוד רך והאויר קריר. השניה דבקה בשינה בחירוף נפש עד הרגע האחרון, עד הסנוז החמישי, עד הצהריים."
האיליאדה, או שירת הכוח / סימון וייל
"רק מי שמכיר את ממלכתו של הכוח, ויודע איך לא לכבד אותו, מסוגל לצדק או לאהבה." תרגום מלא למאמר המופתי של סימון וייל על טיבו של הכוח הפוליטי
השתיקות שלנו לא יגנו עלינו
| 1 תגובה | ב דיבור על דיבור, ישראל פלסטין | על ידי קרן"השתיקות שלי לא הגנו עליי. השתיקה שלך לא תגן עלייך. לְמה אין לך עדיין מילים? מה את.ה צריכ.ה לומר?" (אודרי לורד שואלת, ואני מנסה להתחיל לענות)