מה האהבה מבקשת מאיתנו עכשיו – טארה בראך
"האכפתיות שלנו, לא הפחד או הכעס, היא זו שיכולה להדריך אותנו ולעזור למי שאנחנו להתבטא בפעולה נכונה. והכרחי שנפעל." תרגום למאמר קצר של טארה בראך על עזה וישראל
שלושה שירים של מרי אוליבר
"…העולם מציע את עצמו לכוח הדמיון שלך, קורא אלייך כמו אווזי הבר, צורם ומרגש…"
טעות היא לא משהו שהיה אפשר לדעת מראש שהוא טעות
"לבו של הרומן הזה הוא בעובדה, שאף אדם ברומן הזה לא מצליח למנוע מפיוטר סטפנוביץ' לשתות אצלו תה באריכות ובהנאה ובחוצפה אכזרית בזמן שהאדם משתגע." על "שדים" של דוסטוייבסקי
מלנכוליה
"הדבר הגדול באמת שאמנות נרטיבית יכולה לעשות הוא לשחק בהצלחה את המשחק של אנה וולף מ”מחברת הזהב”: להראות בו זמנית את הגדול מאוד ואת הקטן מאוד, בלי לצמצם את האחד או להגדיל את האחר, אלא בהפרש האמיתי ובמלוא הממשיות שלהם." על הסרט "מלנכוליה" של לארס פון טרייר
סלינג'ר שתיים
"על מה הספר, לכל הרוחות, למה אתה אומר את זה, את מוצאת את עצמך שואלת שוב ושוב כמו ילדה קטנה, וגם על זה הוא עונה לך, כולו מלא, באמת מלא ברצון טוב, הספר הוא לא סיפור דתי אלא סיפור אהבה טהור ומורכב. כן, נכון, אני רואה לְמה אתה מתכוון, אבל לָמה?"
בעניין מהימנותה המפוקפקת של לוסי סנואו
איך שרלוט ברונטה מצליחה להציב את לוסי סנואו, גיבורת הרומן המופתי שלה "וילט", בעמדת כוח ייחודית וחתרנית ביחס לקורא שלה, ומה אפשר ללמוד מזה על היחסים בין דיבור ועולם, בין קורא ומחבר ומספר ודמות, ובין מה שאפשר למה שאי אפשר לדעת
האנשים החלולים
"שם – העיניים הן / קרן אור על שברי שיש / שם – עץ ישוח / וקולות הם / בזמרת הרוח / זרים יותר ונשגבים יותר / מכוכב דועך"
תרגום "האנשים החלולים" של ט.ס אליוט.
לראות, להרגיש, לפעול – קולות דהרמיים מקומיים על המלחמה
| 0 תגובות | ב ביקורת פוליטית, דהרמה, כתיבה שיתופית | על ידי קרןמבחר טקסטים של מתרגלי.ות דהרמה בני.ות המקום והזמן הזה: איך לראות את המציאות בצלילות, להרגיש את הכאב שבה, ולפעול היטב מתוכה וביחס אליה.