המינגוויי בפצ'מרהי
עכשיו, כשהסתובבתי כה וכה וחיפשתי לי דרך למטה על פני ההר, מצאתי את עצמו מסוגלת לנוע בקלות על פני משטחים שהיו נדמים לי בלתי-עבירים רק שעתיים לפני כן, אבל הדרך מטה אל הדגלים המסמנים את השביל נותרה בלתי אפשרית מכל נקודה שאליה הגעתי. האזהרה החז"לית בלחן של עלמה זוהר התנגנה בראשי שוב ושוב, "דע מי אתה מי אתה מי אתה מי אתה, דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ובפני מי אתה עתיד לתת דין וחשבון", שתי העצות האמצעיות, בפרט, היו יכולות להיות מועילות מאוד אילו שמעתי להן לפני כן, אבל עכשיו היה מאוחר מדי.
טיילת בפצ'מרהי שבהודו, שבדיוק הכריזה באוזני העולם שהיא מאושרת, לא פחות ולא יותר, מטפסת יחפה לעת ערב על צלע הר תלולה, ולא מוצאת את הדרך חזרה למטה. לאורך השעות הארוכות של הלילה, הסיפור שלה נדמה לרגעים ל"סיפור של הרפתקאה אמיתית, ממש סיפור ניק אדמס", ולרגעים אחרים ל"חוט זהוב המסתובב לאט סביב עצמו באמצע עולם גדול ופתוח, אפל וחסר מובן".
הסיפור זמין כקובץ PDF להורדה בתרומה. התרומה מאובטחת דרך Paypal.
